קוליקס (infant colic)
השם "קוליקס", או קוליקים מתארת תופעה התנהגותית שכיחה בתינוקות בני 1 עד 4 חודשים ומתאפיינת על ידי התקפים ארוכים של אי שקט ובכי קשה, בלתי ניתן לרגיעה. התקפי הבכי מופיעים ללא סיבה ברורה לעין וגורמים לדאגה רבה אצל המטפלים של התינוק. התקפי הבכי מופיעים הרבה פעמים אחר הצהריים, שיאיהם לרוב בגיל 4-6 שבעות ועוצמתם יורדת בהדרגה אחרי גיל 4-5 חודשים.
הבכי מלווה לעיתים קרובות בהאדמה של הפנים של התינוק, תפיחות בטן, ריבוי גזים. תדובר בתינוק בריא, ללא תסמינים אחרים בגון חום, ירידה במשקל או סימנים אחרים של מחלה.
קוליקס, או קוליקים הם סיבה שכיחה לדאגה אצל ההורים ובשל כך ביקורים חוזרים אצל רופא ילדים ולעיתים במרפאות מומחים לגסטרואנטרולוגיה ילדים. מחקר חדש שפורסם במאי 2017 באחד מהעיתונים החשובים ברפואת ילדים The Journal of Pediatrics סקר וסיכם 28 מחקרים שכללו יומני בכי/ אי שקט של 8690 תינוקות בין גילאי 1-12 שבועות ממספר ארצות. המחקר דיווח על שונות בין שכיחות ומשך ההתקפים של בכי/ אי שקט בין ארצות שונות, בין סוגי הזנה שונים ובגילאים שונים. שכיחות תופעת הקוליקס/ קוליקים תוארה בשיאה בגיל 5-6 שבועות ב-38% מהתינוקות. משך שיא של התקפי בכי/ אי שקט נמצא בין 135 עד 250 דקות ליממה בגיל 5-6 שבועות, ורק בין 70 ל-150 דקות בגיל 10-12 שבועות.
למה תינוקות בוכים בגיל זה?
התיאוריה הנפוצה היא שמדובר בשלב התפתחותי רגיל של התינוק, בספרות מצוין כ- " exterogestate foetus " – כשהתינוק ממשיך בחוץ את החיים התוך רחמיים במשך כחצי שנה אחרי הלידה וכך שמדובר בתהליך של הסתגלות. אומנם מאד נהוג לחשוב כך, אבל לתופעה זאת אין לרוב שום קשר לבעיות או מחלות של מערכת העיכול (רפלוקס) או רגישות למזונות (אלרגיה לחלב) או בעיות עיכול אחרות. למרות שההורים מתרשמים מאד מהמראה של סבל התינוק והאדמה של פני התינוק, תפיחות בטן, ריבוי גזים, תסמינים אלה לרוב הם לא סימנים של כאב או של מחלה גופנית. מחקר שבוצע בחדר מיון בקנדה וחקר שכיחות מחלות אורגניות משמעותיות ב-237 תינוקות בין גיל חודש ל-12 חודשים שנבדקו בגלל אי שקט, מצא מחלות בעלות משמעות ב-12 תינוקות (5%), וב-10/12 מהתינוקות איבחון של המחלה נעשה כבר אחרי שיחה עם ההורים ובדיקה גופנית של התינוק.
כפי שנאמר בפרק על רפלוקס, מכיוון שמדובר בתופעות רגילות, חולפות ולא מזיקות הקשורות בשלב בהתפתחות התינוק ,"הטיפול" צריך לכלול הערכה מדוקדקת של התינוק, הסבר ותמיכה להורים לתקופה זאת. עם זאת לא פעם התינוקות עוברים החלפות רבות בין תמ"ל"ים שונים, גרוע מזה – ויתור על הנקה לטובת תמ"ל"ים שונים ולא פעם טיפולים תרופתיים כגון שימוש בסותרי חומצה בהנחה שמדובר ב"רפלוקס סמוי", למרות עדות ברורה בספרות והמלצות שאין כל השפעה לטיפולים אלה על בכי/ אי שקט של התינוקות.
לאחרונה התפרסמו דווחים על שימוש בפרוביוטיקה (Lactobacillus Reuteri DSM 17938) והפחתה בזמן הבכי בתינוקות יונקים שמקבלים טיפול זה, אומנם העדויות בספרות בנושא עדיין סותרות. חוסר שיפור בבכי/ אי שקט של התינוקות יכולים לגרום לתסכול גדול, עצבנות ועייפות של ההורים/ מטפלים ,קושי בהתמודדות וספקות על כישורי ההורות שלהם עם השפעה שלילית על היחסים וקשר בין ההורים/ המטפל והתינוק. מכאן החשיבות על התמיכה ועזרה למשפחה בתקופה זאת ולאו דווקא החלפת מזונות או שימוש בתרופות שלא הוכחו.
