פליטות בתינוקות (infant regurgitation) או רפלוקס קיבתי-ושטי (gastroesophageal reflux)

השם מתאר תופעות של חזרה לפה, לאף ולפעמים החוצה של תוכן הקיבה. רפלוקס היא התופעה הפונקציונלית השכיחה ביותר בשנה הראשונה לחיים ובשיאה בסביבות גיל 4 חודשים מופיעה בכ-70% מהתינוקות. לעתים רחוקות מאד רפלוקס גורם לסיבוכים כגון: דלקת ושט (הקאות עם דם), תופעות נשימתיות (הפסקות נשימה, קוצר נשימה או דלקת ריאות) או הפרעת אכילה וכשל בשגשוג. במקרים אלה מדובר במחלה, gastroesophageal reflux disease, שמחייב התערבות וטיפול. אומנם אי שקט נחשב הרבה פעמים כביטוי או תוצאה של רפלוקס אך מחקרים רבים שחקרו את התופעה לא מצאו קשר בין רפלוקס ואי שקט או בכי בלתי מוסבר בתינוקות הבריאים.

עם זאת, יש להתייעץ עם רופא מטפל ולפעמים גם עם מומחים בגסטרואנטרולוגיה ילדים, במטרה לזהות סימני סיבוכים (כפי שצוינו למעלה) או סימנים של מחלות אחרות שהן הסיבה הראשונית לרפלוקס ובטח לפני החלטות על שינוי תזונה של התינוק או מתן טיפולים תרופתיים שונים.

חובה לציין שוב שאצל רוב רובם של התינוקות רפלוקס היא תופעה "פיזיולוגית" רגילה ולא מזיקה. המהלך הטבעי של הרפלוקס הפיזיולוגי הוא שיפור, הפחתה והעלמות הדרגתית עד גיל 12-18 חודשים. עם זאת, העדר היכרות של התופעה חושף לעתים את התינוקות להתערבויות שונות לא יעילות ואפילו מזיקות. "הטיפול" הרגיל המקובל ברפלוקס הוא תומך בתינוק והדרכה למשפחתו. לעתים רחוקות בתינוקות עם הרבה פליטות וחוסר עליה במשקל שינוי מתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) רגילות לתמ"ל מסוג AR (anti regurgitation) יכול להועיל. התרכובות הללו נבדקו במספר מחקרים והוכחו כיעילות להפחתה של הפליטות (לא הפסקה/ העלמות של הרפלוקס) ושיפור במשקל בתינוקות. הפסקת הנקה או שינוי בין תמ"לים שונים וכמו כן שימוש בנוגדי חומצה שונים הוא ללא השפעה על פליטות או רפלוקס ולא מומלץ.

מחקרים רבים שבדקו שימוש בתרופות נוגדי חומצה שונות (כגון לוסק ונקסיום, שהן בשימוש נרחב בארץ) הראו שאין כל השפעה של תרופות אלו על פליטות, רפלוקס או אי שקט של התינוקות ולכן הן לא מומלצות. יתרה מכך השימוש בתרופות אלה בילדים נמצא קשור לשכיחות גבוהה של דלקת ריאות וזיהומים חיידקיים במערכת העיכול. בנוסף במבוגרים תוארו עוד תופעות רבות אחרות כולל עיכוב ספיגה של רכיבי מזון שונים. תופעת לוואי שתוארה לאחרונה במבוגרים (שאצלם שימוש נרחב וממושך בתרופות אלה) שמטרידה עוד יותר היא השפעה על אוכלוסיית החיידקים הטבעיים של המעי gut microbiome.

במחקרים אלה תואר כי השימוש בתרופות חוסמי חומצה גרם לשינוי של חיידקי מעיים בדומה לחיידקי מעיים של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות. תופעה זאת לא תוארה עד כה בילדים ותינוקות אך יש לציין שיש עלייה מטרידה במכירות תרופות אלה לתינוקות מתחת גיל שנה (דיווחים מארה"ב מדברים על עלייה פי 16 במכירת תרופות מסוג לוסק או נקסיום בשנת 2004). לאור החשיבות המכרעת של השנים הראשונות לחיים של התינוק להתפתחות אוכלוסיית חיידקים "תקינה" של המעי לכל החיים והקשר שנקשר היום בין חיידקי מעי לבריאות האדם, אין ספק שיש צורך לשקול היטב השימוש בתרופות ללא הוכחה על צורך בכך.

ההסתדרות הרפואית בישראל פרסמה ב- 2013 המלצות על התייחסות וגישה לאבחון וטיפול ברפלוקס בילדים ותינוקות ומשקפת את המחקרים וההמלצות של הארגון האירופאי לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד בילדים.

 

קראו עוד אודות הגישה להערכה וטיפול בילדים עם החזר קיבתי ושטי